האנשים שמאחורי הטכנולוגיה

53: הפיתוח שהופך את האסלה הביתית למעבדה רפואית

האורח בתוכנית היום הוא גיא גולדמן, מייסד ומנכ"ל חברת הסטארט-אפ אוליב דיאגנוסטיק.

השתן שלנו מכיל מידע רב על מה שקורה בגוף שלנו, אם יש לנו דלקת, אם שתינו מספיק ועל תפקוד הכליות. בדרך כלל, אנחנו לומדים על כך באמצעות בדיקות שתן שרושם לנו הרופא בקופת החולים. עלינו להשתין לתוך כוסית, ולאחר מכן עוברת הדגימה לבדיקה במעבדה.

חברת אוליב דיאגנוסטיק פיתחה התקן אופטי, שניתן להתקינו בכל אסלה. הנכשער מבצע ניטור של פרמטרים חשובים בשתן בכל השתנה, באופן פאסיבי וללא צורך בשום עזרים. באמצעות ניתוח מבוסס AI של ספקטרום האור המכשיר מסוגל לזהות ולמדוד מולקולות ספציפיות המצויות בשתן, כמו כדוריות דם אדומות, חלבונים, קטונים, קריאטינין, ניטריט, חומציות, וכן מאפיינים של השתן כמו כמות, לחץ, צבע ותכיפות השתן.

החברה מייעדת בשלב ראשון את המוצר לאוכלוסיית הגיל השלישי, והוא כבר מותקן במספר בתי אבות באירופה. אוכלוסיה זו סובלת משכיחות גבוהה יותר של מחלות כרוניות ותחלואה, וניטור רציף של דגימות שתן, באופן בלתי פולשני וללא טרחה מיוחדת, יכול לתרום רבות לאבחון מוקדם של מצבים רפואיים ורפואה מניעתית.

בשיחה, מדבר גיא על המהפכה שעשוי לחולל ההתקן, כיצד נולד הרעיון לפיתוח בעקבות מחלתה של אימו, ועל כל הדברים שאנחנו יכולים ללמוד מכל ביקור ביתי בשירותים.

מנחה: יוחאי שויגר. www.techtime.co.il

52: איך מוצאים מרבצי ליתיום מתחת לאדמה - מהחלל

מנחה: יוחאי שויגר

עורך: רוני ליפשיץ

מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח בתוכנית הוא יובל לוריג, מנהל המו"פ של חברת Astera, המתמחה באיתור דליפות מתשתיות מים באמצעות ניתוח הדמאות של לווייני SAR.

מתברר שלא פחות מ-30%, ולפי חלק מההערכות אפילו 50%, ממי השתייה הזורמים דרך מערכת הצינורות דולפים החוצה דרך סדקים ושברים ופגעי בלאי אחרים - ומתבזבזים. הבעיה היא שבדרך כלל ניתן לזהות את הדליפה רק בשלב מאוחר, כאשר המים נקווים אל פני האדמה ויוצרים שלוליות, בורות ופגיעה בתשתית.

חברת אסטרה מסתכלת על הבעיה מלמעלה, מהחלל. החברה פיתחה טכנולוגיה המאפשרת לזהות דליפות מי תת-קרקעיות באמצעות ניתוח של הדמאות לווייני SAR. בשונה מלווייני-צילום אופטיים, הפועלים בטווח האור הנראה, לווייני SAR מתצפתים על כדור הארץ באעמצות מכ"ם, המשדר גלי רדיו. באמצעות מדידת זמן החזר הגל ומאפיינו ניתן ללמוד על מבנה הקרקע והרכב החומרים.

ישנו ההבדל בין הרכב החומרים המצוי במי השתייה בהשוואה להרכב החומרים המצוי במי גשמים, והשינוי הזה משתקף גם במאפייני אות הגל החוזר אל מכ"ם ה-SAR. ההנחה היא שאם ישנה הצטברות משמעותית של מי שתייה מתחת לאדמה - מדובר בדליפה. 

לאחרונה השיקה החברה פיתוח נוסף ומסקרן, שמאפשר למצוא באמצעות ניתוח לווייני SAR מרבצי ליתיום בעומק האדמה.

בשיחה מספר יובל מה האתגר שבפענוח לוויני SAR, מדוע החליטה החברה להתרחב לעולם הליתיום, והאם ניתן באותה שיטה גם לאתר זהב.

מנחה: יוחאי שויגר, אתר techtime.co.il

51: מה טעמו של סטייק מודפס?

האורח בתוכנית הוא דן קוזלובסקי, סמנכ"ל הטכנולוגיות של חברת Meatech (ששינתה לאחרונה את שמה ל-Steakholders Foods), המפתחת מדפסת לייצור נתחי בשר מתורבת.

את הבעיות האתיות של תעשיית הבשר והנזק העצום שהיא גורמת לסביבה, ניתן יהיה לפתור רק באמצעות טכנולוגיה פורצת דרך. טכנולוגיה של חברת מיטק עשויה לאפשר לנו בעתיד הלא רחוק להינות משני העולמות: לאכול בשר מבלי הרג של בעלי חיים. בחזון של מיטק, את בתי המטבחיים המדממים מחיליםה מדפסת תלת-מימד.

החברה מפתחת מדפסת תלת-מימד המאפשרת להדפיס נתחי בשר פרימיום בקצב תעשייתי. המדפסת מורכבת ממאות ראשי דיו המטפטפים, שכבה אחר שכבה, על גבי מגשי המדפסת את החומר הביולוגי,  המכיל סוגים שונים של תאי גזע, אשר מתמיינים לרקמות השומן והשריר המרכיבות את נתח הבשר.  לפני מספר חודשים דיווחה מיטק כי הצליחה להדפיס, לראשונה בתעשייה לדברי החברה, נתח סטייק במשקל של 100 גרם, המורכב כולו מתאים מתורבתים של שומן ושריר וללא שימוש בתחליפי בשר מן הצומח.

בשיחה מסביר דן איך נוצר נתח הבשר בתוך המדפסת, על העבודה המשותפת של ביולוגים וחוקרים ומהנדסים מתעשיית ההדפסה בתלת מימד, ועונה על שאלת 100 הגרם - טעים או לא טעים.

מנחה: יוחאי שויגר. אתר www.techtime.co.il

 

50: איך מאלפים רחפן

 

האורח בתוכנית הוא רובי ליאני, מייסד-שותף וה-CTO של יצרנית הרחפנים Xtend.

תעשיית הרחפנים מתמודדת עם בעיה: כדי להטיס רחפן ולגרום לו לבצע פעולות מורכבות, נדרשת מיומנות גבוהה שלעיתים כרוכה באימונים של חודשים ושנים. התעשייה מנסה לפתור זאת באמצעות אוטונומיות, שתאפשר לרחפן לנוע ממקום למקום ולבע פעולות שונות ללא עזרת מפעיל אנושי. ואולם, הטכנולוגיה הזו עדיין רחוקה מאוד מבשלות ורחפנים אוטונומיים עדיין מתקשים לבצע פעולות מורכבות ולהתמצא בסביבות לא מוכרות.

על הפער הזה, בין ההפעלה האנושית לאוטונומיות רובוטית, מגשרת חברת Xtend. טכנולוגיית הליבה שלה, והייחוד שלה בעולם הרחפנים, היא מערכת ההפעלה שפיתחה, שלמעשה מאפשרת לכל אדם לפקד על רחפן באמצעות מחוות גוף פשוטות, כמו למשל להצביע על חלון כדי להורות לרחפן להיכנס לבית דרך החלון, ממש כפי שבעליו של כלב מאולף יכול לומר לו מילה אחת קצרה, fetch, והכלב יעוט להביא את הכדור.

בשיחה מספר רובי על הדרך שהובילה אותו ואת שותפיו להקים את Xtend, על שיתוף הפעולה של החברה עם צבא ארצות הברית וגם, למה לדעתו אוטונומיות היא לא הפיתרון, כרגע.

מנחה: יוחאי שויגר. www.techtime.com

49:שנת 2012 - השנה שבה הוכיחה הבינה המלאכותית את עוצמתה

האורח בתוכנית הוא תומר גל, מייסד ומנכ"ל חברת אופטימייזר (OpTeamizer), המספקת שירותי פיתוח וייעוץ בתחום ה-AI והוסמכה כשותפה רשמית של יצרנית המעבדים הגרפיים אנבידיה בישראל.

שנת 2012 נחשבת לשנת מפתח בהתפתחות טכנולוגיות הבינה המלאכותית, עם זכייתו הניצחת של האלגוריתם AlexNet באתגר זיהוי התמונות של ImageNet של אוניברסיטת סטנפורד. AlexNex, שפותח על ידי אלכס קריזבסקי, הינו רשת נוירונים מפותלת (CNN), המושתתת על מספר מעבדי GPU לטיפול מקבילי בנתונים. היעילות והדיוק שהציגה הארכיטקטורה של AlexNet בכל הנוגע לסיווג וזיהוי תמונות, נתנו דחיפה עצומה לכל התחום. מאז נהפכו רשתות הנוירונים מתיאוריה לאחד היישומים האפקטיביים ביותר, המניע מערכות בעולמות הרכב, מדיקל, אבטחה ותעשייה.

בשיחה מסביר תומר על ההתפתחויות בתחום רשתות הנוירונים, מדוע המעבדים הגרפיים שלך אנבידיה אידיאליים ליישומים מעין אלה, ולמה הוא כל הזמן מופתע מחדש ממה שהבינה המלאכותית מסוגלת לעשות.

מנחה: יוחאי שויגר. www.techtime.co.il

48: האם בינה מלאכותית יכולה להוזיל את מחיר הטסלה?

האורח בתוכנית הוא מיכאל זולוטוב, סמנכ"ל הטכנולוגיות של חברת רייזור לאבס (Razor Labs), המפתחת פתרונות בינה מלאכותית לשיפור תהליכים תעשייתיים.

לפי מחקר של חברת Senseye, אשר נערך בקרב 72 תאגידים תעשייתיים בינלאומיים, כל מפעל מאבד בממוצע 323 שעות של ייצור בשל השבתה של מכונות, מה שקרוי downtime. הנזק הכספי המצטבר של השעות הרבות שבהן המכונה אינה פעילה מגיע בבמוצע ל-172 מיליון דולר בשנה.

רייזור לאבס פיתחה פלטפורמת AI ייעודית לתעשיית הייצור, בדגש על ענף המחצבים, שמטרתה לחזות מבעוד מועד תקלות, חוסרים ובעיות תחזוקה, ובכך להפחית את זמני ההשבתה ולהגביר את התפוקה. הפלטפורמה שואבת את הנתונים שמפיקים החיישנים השונים שנמצאים במכונה, ובאמצעות מודלים של רשתות נוירונים מזהה דפוסים שמתריעים מבעוד מועד על תקלות שעשויות להתפתח, ממש כמו שרופא יכול להתריע על בעיה רפואית שמתפתחת על סמך בדיקת דם או פרמטר אחר.

בשיחה מספר מיכאל מדוע בחרה החברה להתמקד דווקא בעולם התעשייתי, איך מנטרים מכונה עצומת מימדים שיכולה להתנשא לגובה של עשרות מטרים, ותוך כמה זמן מחזיר המפעל את ההשקעה על שימוש בבינה מלאכותית.

מנחה: יוחאי שויגר, www.techtime.co.il

 

47: השאסי השטוח שמאפשר להמציא את האוטו מחדש

האורח בתוכנית הוא אוהד שטאובר, מנהל המו"פ של חברת REE Automotive, המפתחת פלטפורמות מרכב שטוחות לרכבים חשמליים ואוטונומיים.

עולם הרכב עובר בשנים האחרונות שתי מהפכות שמשנות בהדרגה מהייסוד את המכונית כפי שאנחנו מכירים אותה. את המכונית המונעת על ידי מנוע בנזין מחליפה המכונית החשמלית, שבה המנוע קטן הרבה יותר ומורכב מפחות חלקים ותת-מערכות, ואת המכונית הנשלטת על ידי נהג אנושי תחליף בשנים הקרובות מכונית אוטונומית הנשלטת, באופן חלקי או מלא, על ידי מחשב אוטונומי.

אולם כדי להמציא את הרכב מחדש צריך ארכיטקטורה חדשה ונקייה שתפתח עבורנו אפשרויות עיצוב חדשות. וזו בדיוק מהות הפיתוח של REE, אשר פיתחה קונספט של רכב חשמלי שבו המנועים, מערכות ההיגוי, הבלמים וכל המערכות האלקטרוניות משולבות בארבע “פינות” הרכב, בין השאסי לגלגל ובתוך הגלגל. הארכיטקטורה הזו יוצרת מרכב שטוח לגמרי, אשר פנוי לאינספור עיצובים בהתאם לדרישות של כל יצרן, כמו בד ציור חלק. החברה מכנה את הארכיטקטורה הזו x by wire, וזאת מאחר שכל מערכות הרכב, הממוקמות בארבע הפינות, נשלטות על ידי הנהג באופן אלקטרוני לחלוטין ולא מכני, מה שגם הופך את המרכב שלה למותאם לרכב האוטונומי העתידי.

בשיחה, מספר אוהד על היתרונות של הקונספט הייחודי, על הדגמים הראשונים שהשיקה החברה, וגם, איך מגייסים בישראל, שאינה ידועה בתעשיית הרכב שלה, אנשים שמבינים במכניקה ובדינמיקה של רכב.

46: המעצבת התעשייתית שעוזרת למנתחים להתכונן טוב יותר לניתוח

האורחת שלי בתוכנית היום היא לימור חביב, מייסדת חברת 3D4OP' המתמחה בתכנון קדם-ניתוחי באמצעות טכנולוגיות של הדפסה בתלת-מימד.

מה יודע המנתח, לפני הניתוח, על מה שצפוי לו בתוך גופו של המנותח. המידע המודיעיני של המנתח מתבסס בעיקר על סריקות הדמאה כמו CT ו-MRI. ואולם, אחת הבעיות היא שמדובר בסריקות דו-מימדיות, שלעיתים מותירות לא מעט נעלמים לפני תחילת הניתוח, בעיקר כאשר מדובר בניתוחים מורכבים, כמו ניתוחים להסרת גידולים או לתיקון מומים, שבהם תהליך ההכנה לניתוח ודיוק הביצוע הם קריטיים.

על הפער הזה שבין הדו-מימד לתלת-מימד מסייעת לימור לגשר. בעבודתה מול המנתח בהכנה לניתוח, לוקחת לימור את סריקות ההדמאה וממירה אותם למודלים ממוחשבים תלת-מימדיים, שניתן להדפיסם במדפסות תלת-מימד. המודלים הפיזיים הריאליסטיים הללו מספקים למנתח פרספקטיבה שלמה יותר על אזור הניתוח, שמסייעת לו לתכנן טוב יותר את מהלך הניתוח. תוצר נוסף שמפיקה לימור באמצעות המדפסות הוא כלי-עזר כירורגיים, שנקראים ג'יגים, שמותאמים אישית למנותח ומאפשרים למנתח לבצע פעולות כמו קידוח או הכריתה בצורה מדויקת יותר.

בשיחה, מספרת לימור כיצד התגלגלה מסיום לימודיה בעיצוב תעשייתי לעולם הרפואי, על תפקידה בניתוח הפרדת התאומות שנערך בסורוקה לפני מספר חודשים, ועל החשיבות של טכנולוגיות התלת-מימד בעולם הכירורגי.

מנחה: יוחאי שויגר
www.techtime.co.il

 

45: הפלטפורמה שבה עובדי הייטק יכולים למכור מניות לפני ההנפקה

האורח בתוכנית היום הוא חיים שיף, מייסד-שותף ומנכ"ל של פלטפורמת Elephant, המאפשרת לעובדי הייטק ולמשקיעים למכור ולקנות מניות של חברות פרטיות לפני הנפקה.

אופציות ומניות הפכו להיות חלק משמעותי מאוד בתגמול שמקבלים עובדים מבוקשים בהייטק. עבור עובד ההייטק המחזיק בנתח משמעותי של אופציות, האקזיט האולטימטיבי הינו הנפקה בבורסה, מאחר שההנפקה מאפשרת לו למכור את מניותיו בקלות בשוק החופשי.

ואולם, מה יכול לעשות עובד בחברה פרטית, שאופק ההנפקה עדיין אינו ברור ומעוניין לממש את מניותיו? פלטפורמת אלפנט היא מעין שוק שמאפשר לעובדי הייטק להציע למכירה את המניות שברשותם, גם אם מדובר בחברות פרטיות. הפלטפורמה מתווכת בין אותם עובדי הייטק לבין משקיעים פוטנציאליים שמעוניינים להשקיע בחברה כזו או אחרת גם מחוץ לסבבי גיוס ההון המוסדרים שמבצעות החברות. בדרך זו עובד ההייטק יכול להנזיל את הון המניות שברשותו עוד לפני ההנפקה.

בשיחה, מסביר חיים איך מתבצעות העסקאות בפלטפורמה, מי הם המוכרים והקונים, ומה הם הסימנים המקדימים שמרמזים שחברה בדרך להנפקה.

מנחה: יוחאי שויגר

www.techtime.co.il

44: כיצד ישנו השידורים דרך האינטרנט את תעשיית הטלוויזיה והפרסום

האורח בתוכנית הוא צבי גרסטל, סמנכ"ל הנדסה בחברת סינמדיה (Synamedia), המפתחת תשתית לשידורי טלוויזיה דרך האינטרנט.

מאחורי מסך הטלוויזיה שלנו מתחללות מהפכה שקטה, שנובעת מתשתית שעל גביה מגיעים השידורים מהגוף המשדר אל מסך הטלוויזיה. בשנים התחילו לצבור תאוצה, גם בארץ, שירותי טלוויזיה שבהם השידורים מגיעים אלינו לא דרך לוויין או על גבי כבלים, אלא דרך האינטרנט.

בכך הופכת הטלוויזיה לאט לאט לדומה יותר למה שקורה באינטרנט. כאשר הטלוויזיה מחוברת לאינטרנט נפתחת לנו גישה לשירותי סטרימינג מבוססי ענן, כמו למשל נטפליקס או אפל טי-וי. כמו כן, מאחר שחיבור אינטרנט, בניגוד ללוויין או כבלים, הוא דו-כיווני אנחנו יכולים לבצע פעולות דרך הטלוויזיה, כמו למשל להזמין פיצה או לרכוש מוצר. ושלישית, כמו באינטרנט, לספק הטלוויזיה יש הרבה יותר מידע עלינו ועל דפוסי הצפייה שלנו. הדאטה הזה עשוי לשנות את כל עולם הפרסום בטלוויזיה ולפתוח פתח לפרסומות מותאמות אישית.

בשיחה, מסביר צבי כיצד אפשר לפתור את בעיית השיהוי של טלוויזיה דרך האינטרנט, כיצד ישנו שידורי האינטרנט את המודל העסקי של התעשייה כולה, ועל תופעות השידורים הפיראטיים.

מנחה: יוחאי שויגר. www.techtime.co.il